United States
View demo
The auction has ended
|
LOT 29:
יוחנן סימון
|
|
|
Start price:
$
20,000
Estimated price :
$25,000 - $35,000
Buyer's Premium: 10%
|
1976 - 1905
נוער בנגב, 1955 ,
שמן על בד, 60x80 ס"מ,
חתום ומתוארך.
ספרות ותערוכה: יוחנן סימון: דיוקן כפול, טלי תמיר, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2001 , עמ׳ 232 (מצולם).
לאחר שעזב את קיבוץ גן שמואל, בו התגורר במשך 17 שנים (1935 – 1952), נסע סימון,
יחד עם בת זוגו החדשה, מעצבת האופנה פיני לייטרסדורף, לברזיל ולמקסיקו והושפע
מן הציור הדרום אמריקאי העממי, מהצמחייה המרהיבה ומנופי הצוקים רחבי המידות.
בשובו, חיפש סימון נושאים חדשים המתייחסים להוויה הישראלית, מעבר למוטיבים
המוכרים שלו משנות הארבעים – נוער בקיבוץ ומשפחות המתקבצות בדשא הגדול.
הנגב והמדבר קסמו לו מכמה סיבות: הצבעוניות הזהובה-חומה, המרחבים ההרריים
שהזכירו לו את נופי היבשת הדרום אמריקאית והמסר הציוני: החברה הישראלית
הצעירה של אמצע שנות החמישים האדירה את פולחן הנגב והפרחת השממה ושלחה
את בני הנוער אל הטבע המדברי המאתגר במטרה שיפנימו במו-רגליהם את הקשר
למולדת ולזהות החלוצית.
סימון הרבה לצייר החל מאמצע שנות החמישים אוהלי בדואים ארוכי מיתרים, שומרי
כרמים בסוכותיהם, רועי צאן במרחב הפתוח וצמחייה מדברית מסוגננת. צבעי החול
והדיונות העניקו השראה גם למעילי המדבר המפורסמים שפיני, בת זוגו, עיצבה
ל"משכית", מפעלה האתנוגרפי הנודע של רות דיין. אך כמו בציורי הקיבוץ, כך גם כאן,
צירף סימון דמויות של נער ונערה, והסב את ציור הנוף לטיול במדבר (למשל – העלייה
למצדה...) או ל"נוער בנגב", כותרת הנושאת אתה ניחוח ציוני.
חבושי כובע טמבל ולבושי חולצה כחולה ומכנסיים קצרים – התגלמות אידאל הנעורים
הארץ־ישראליים, מככבים הנער והנערה בשני ציורים עוקבים – ב 1955- , המוצג כאן
והשני – מ 1956- , מאוסף משכן האמנות ע"ש חיים אתר בעין חרוד. מקל דק בידה של
הנערה מעיד על ההליכה בשטח. רגליהם היחפות והשזופות מקרינות חיבור לאדמה
ולמרחב, בהיותם צברים, "ילידים", בני המקום. יחד עם זאת, דמויות הנער והנערה
מתגמדות לנוכח הצוקים המתנשאים מעליהם ותופשים את מירב השטח של הציור.
לרגע נראה שאולי הנער והנערה, ילדי מגש הכסף, נמצאים כאן רק כתירוץ לתיאור
הנשגב של הנוף ההררי, עטוי צבעי השקיעה. בעוד שבתקופת הקיבוץ היו הילדים
והוריהם מרכז הציור, הביקור בברזיל היפך את היוצרות ומעתה – הנוף, העננים והמגוון
הבוטני הפכו עיקר ועברו סגנון צורני. הקונטורים השחורים והאווירה הכבדה שאפיינה
את תקופת הקיבוץ, התחלפה בבהירות, בצורניות מסוגננת (העננים דמויי הבוטן, למשל)
ובהיבט וגטטיבי שיילך ויתחזק בעבודתו של סימון בשנים הבאות.
טלי תמיר
